הדבר הבא - התמחויות לסטודנטים חרדים: התנסות מעשית בתעסוקה בתקופת הלימודים

אוכלוסיות יעד: 

סטודנטים וסטודנטיות חרדים הלומדים במוסדות לימוד אקדמיים בישראל.

שלב פיתוח: 
יישום (N)
שותפים: 

עמותת אלומה, קרן רוטשילד קיסריה.

מוקדי פעילות: 

המרכז האקדמי לב (קמפוס לב, קמפוס טל, קמפוס לוסטיג) מכללת הדסה, האוניברסיטה הפתוחה.

על התכנית: 

תכנית "הדבר הבא", הפועלת במגזר החרדי משנת 2015, היא תכנית חברתית שמטרתה לתת מענה לקושי הגדול של צעירים חרדים, הלומדים במוסדות השכלה גבוהה, למצוא תעסוקה ההולמת את המקצוע אותו למדו. במסגרת התכנית, משובצים המשתתפים עוד בזמן לימודיהם להתמחויות מתאימות לתחומם. כמו כן, עוברים המשתתפים קורס אקדמי בנושא המעבר לשוק התעסוקה. התכנית כוללת הקניית מסוגלות תעסוקתית info-icon מיטבית לסטודנטים חרדים, הכרות עם שוק העבודה התואם את רמת ההשכלה שהם רוכשים במהלך לימודי התואר וכן תוספת חשובה של שורה בקורות חיים המעידה על התנסות מעשית.

התכנית מיועדת לסטודנטים הלומדים מקצועות ללא התמחות מובנית בתואר.

התכנית פועלת בשני מישורים –
במישור התעסוקתי: שילוב סטודנטים, החל משנה ב' ללימודיהם, בארגון בו יש להם הזדמנות לחניכה אישית, ועל ידי כך הם רוכשים ניסיון מעשי וידע מקצועי.
במישור האקדמי: הסטודנטים לוקחים חלק בקורס אקדמי בנושאי תעסוקה וקריירה עליו הם מקבלים נקודות זכות.
מודל ההתמחות הקלסי בתכנית עומד על 120 שעות: כ- 8 שעות שבועיות של התנסות מעשית בארגון. בנוסף, קיימים מספר מודלים נוספים להתמחות המותאמים לארגון ולאופיו.
במסגרת התכנית, חסם הזהות מקבל מענה ומביא לתוצאות בהשתלבות מיטבית בעולם התעסוקה, תוך מתן מענה לקושי כיצד סטודנט חרדי, שמשתלב בעולם התעסוקה, מתמודד עם קונפליקטים ודילמות.

מה מיוחד בתכנית הזאת?

לתכנית מספר מאפיינים ייחודיים, ביניהם התנסות מעשית בתחום הלימודים, בניית מסוגלות תעסוקתית info-icon שאין אפשרות לרכוש אותה בדרך שהיא ללא התנסות, וחיבור בין התנסות למסוגלות. כמו כן, הכרה של המל"ג בקורס מסוגלות כנקודות זיכוי בלימודים.

סיפור הצלחה: 

הקריה האקדמית אונו

אבי, סטודנט למשפטים מהקריה האקדמית אונו, הגיע הגעתי לתכנית "הדבר הבא",לאחר שהשתתף בתכנית  "סיפתח" ובמסגרת שיתוף הפעולה עם תכנית "הדבר הבא". כך מספר אבי על התכנית: "ברצוני להודות על הזכות להשתתף בפרויקט הזה. אקדים ואומר מספר מילים לגבי ההתמחות שעברתי. ראשית, היו לי שאלות רבות בנידון ותהיתי ביני לבין עצמי איך תראה וכיצד תתרחש? ברגע שהתחלתי את ההתמחות השאלות התבהרו.

מבחינתי, יש חשיבות רבה למקום בו נכנסתי להתמחות - מבחינת האנשים איתם עבדתי. התרשמתי מאוד לטובה מיחסי האנוש של עורכי הדין אליי, וראוי להערכה היחס למתמחים שהם נותנים. במסגרת עבודתי, עבדתי יחד עם טרום מתמחה וצברתי ידע וניסיון רבים: כיצד מתנהל משרד עם תיקים וכן למדתי לשלב בין התיאוריה שלמדתי לפרקטיקה. בנוסף, לקחתי חלק פעיל ודינמי בעבודה כעוזר משפטי במשרד.

ללא ספק, ההתמחות גרמה לי לשינוי, שכן רכשתי ידע מקיף על התחום שהמשרד עוסק, בתחום הנזיקין. בנוסף, היא תרמה לפיתוח האישיות שלי ולהכיר מקום שמעולם לא התנסיתי בו לפני כן.

תודה רבה!".

מכללת הדסה

מספרת איילת כהן, מתמחה במחלקת משאבי אנוש ביד ושם:

במסגרת תכנית המתמחים של "הדבר הבא" שובצתי להתמחות באגף משאבי אנוש במוזיאון "יד ושם" בירושלים. כבר כעת, בחלוף כמחצית מתקופת ההתמחות, אני יכולה להעיד כי בכל מפגש אני נחשפת לנושאים חדשים בתחום משאבי אנוש, לומדת, מחכימה ומתנסה בפועל בביצוע מגוון משימות ומטלות. בנוסף, ההתמחות מאפשרת לי ליישם מודלים תיאורטיים שלמדתי במהלך התואר ולחוות באופן מעשי את כל שלביו של תהליך שינוי ארגוני, בליווי מנהלת משאבי אנוש, המדריכה אותי לאורך כל התהליך.

במקביל, אנו - כל קבוצת המתמחות מהחוג לניהול, נפגשות אחת לשבועיים עם ד"ר אוהלה אביניר,  שמלווה אותנו בכל תהליך ההתמחות בדרכה הייחודית ומעוררת ההשראה. כך, מתעצמת ומתחזקת תחושת המסוגלות התעסוקתית שלנו ואין ספק שזוהי ההכנה הטובה ביותר שיכולתי לבקש לעצמי לקראת המעבר מן הלמידה אל חיי המעשה בשוק העבודה של היום.

לכבוד הוא לי ליטול חלק בתכנית ההתמחות המנוהלת ביד רמה ע"י בתיה וחגית מהמרכז לניהול קריירה במכללת הדסה. אני מודה על הזכות ועל ההזדמנות שניתנה לי באמצעות הפרויקט, המהווה גשר מוצלח ומשמעותי אל עולם העבודה, לקראת סיום לימודיי בשנה הבאה.

המרכז האקדמי לב

ישראל פרויליכט, תעשיית ההיי-טק:

בשנת 2014 החלטתי לפנות לעולם האקדמיה, לתחום התוכנה שתמיד עניין אותי. וכך התחלתי להשלים בגרויות במרכז האקדמי לב ולאחר מכן המשכתי לתואר בהנדסת תוכנה.

אין לי ניסיון קודם בעולם התעסוקה, אף אחד מהאנשים בקהילה שלי לא עובד בהייטק וההיכרות הראשונה שלי עם התחום הייתה רק במהלך הלימודים. במהלך התואר, חשבתי פעמים רבות לנסות להתקבל לעבודה במשרת סטודנט בתחום, אבל הדרישות של התפקידים נראו לי מאיימות ולא מובנות.

בנוסף, כתוצאה מהעובדה שנאלצתי לעבוד במהלך התואר, הממוצע שלי לא היה מרשים במיוחד, מה שהוביל לירידה אפילו גדולה יותר בביטחון העצמי שלי, עובדה שלא עזרה לי לקבל עבודה, כמובן.

במהלך השנה הרביעית קיבלתי מייל ממדור השמה שהציע לי להשתתף בתוכנית ההתמחות. לכאורה, לעבוד ללא תמורה כספית כלשהי, אבל, בשבילי זו הייתה ההזדמנות לקבל מבט מבפנים על התעשייה, ולהבין מה באמת נדרש ממני, ולקבל מושג על התמודדות שלי עם האתגרים האמתיים בתחום. קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים.

כיום, כשאני עובד במשרת מלאה בפיתוח בשפת ג'אווה, אני יכול לומר בביטחון שכל רגע היה שווה. הכלים שקיבלתי בתכנית ההתמחות עזרו לי לדעת מהם הדברים החשובים שעלי להשקיע בהם כדי להתקדם קדימה, איך לשפר את קורות החיים שלי בצורה שתגרום למעסיקים לשקול אותי ברצינות ולהבין שהממוצע הוא לא המדד היחיד להערכה שלי. והחשוב ביותר, למדתי מי אני, גיליתי מה היכולות שלי וכיצד אני מתמודד עם אתגרים. הידיעה הזאת העלתה את הביטחון העצמי שלי ואפשרה לי לצלוח ראיונות ולא להיבהל מאתגרים או משאלות. הקשרים שרכשתי פתחו בפני דלתות שלפני ההתמחות אפילו לא הייתי מודע לקיומן.         

איך זה עובד: 

מטרת התכנית:

הגברת השתלבותם של חרדים הרוכשים השכלה אקדמית התואמת את כישוריהם, ויצירת רשת

תעסוקתית של אקדמאים חרדים.

 

מרכיבי התכנית:

  • גיוס מעסיקים לקליטת מתמחים חרדים, לאפשר לסטודנטים להתנסות בתעסוקה תוך כדי לימודים. במסגרת ערוץ זה סטודנטים חרדים יכולים לבצע פרויקט מעשי ולצבור נקודות זכות בתחום הנלמד (במכללות המאפשרות). במהלך התכנית ייעשה מאמץ לרתום שותפים בשירות הציבורי, וביניהם נציבות שירות המדינה והשלטון המקומי.

  • הכשרת צוות המנחים לעבודה עם הסטודנט החרדי.

  • התאמת תוכני הקורס המלווה ושילוב נושא הזהות החרדית במערך הקורס.

  • פרסום התכנית לאיתור סטודנטים מתאימים, תהליך מיון למציאת מקומות התמחות מתאימים. בשלב זה, יש למכללות הפועלות בקרב הסטודנטים החרדים תפקיד מכריע, כיוון שערוץ הפרסום והגיוס יעבור ברובו דרכן.

  • מעקב אחר הסטודנטים המתמחים וליווים כדי למקסם את התפוקות מתקופת ההתמחות.

 

צוות ומבנה עבודה:

  • מנהל תכנית ארצית

  • רכז תחום חרדים באלומה - הגוף המפעיל.

  • רכזים מלווים במכללות.

התכנית במספרים:

  • בשנת תשע"ו, השנה הראשונה לתוכנית, נרשמו 60 סטודנטים וסטודנטיות. בתשע"ז המספר עמד על 94 סטודנטים וסטודנטיות. היעד לשנת תשע"ח עומד על 120 סטודנטים/ות.
  • על פי מחקר שבוצע על ידי חברת משא"ב, נמצא כי בקרב בוגרי התכנית, 79% מהבוגרים עובדים במקצוע בתחום לימודיהם או בתחום הקרוב, לעומת 60% בלבד בקבוצת הביקורת.
  • קליטת הסטודנטים/ות במקומות ההתמחות כעובדים מן המניין, אינו מדד בו אנו מודדים את הצלחתנו, ובכל זאת, כ40% מהסטודנטיות במכללת הדסה התקבלו למקום ההתמחות.
מחקרים ופרסומים: 
צור קשר: 
מנהל התכנית: דודי דרור dudidr@aluma.org.il